Bechukotai
Vayikra 26:3 - 27:34
Parasha
1st Portion
Chapter 26
3. If you follow My statutes and observe My commandments and perform them, ג. אִם בְּחֻקֹּתַי בחוקותי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם:
4. I will give your rains in their time, the Land will yield its produce, and the tree of the field will give forth its fruit.
ד. וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ: 5. Your threshing will last until the vintage, and the vintage will last until the sowing; you will eat your food to satiety, and you will live in security in your land. ה. וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם:
2nd Portion
Chapter 26
6. And I will grant peace in the Land, and you will lie down with no one to frighten [you]; I will remove wild beasts from the Land, and no army will pass through your land; ו. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם:
7. You will pursue your enemies, and they will fall by the sword before you; ז. וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב:
8. Five of you will pursue a hundred, and a hundred of you will pursue ten thousand, and your enemies will fall by the sword before you. ח. וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב:
9. I will turn towards you, and I will make you fruitful and increase you, and I will set up My covenant with you. ט. וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם:
3rd Portion
Chapter 26
10. You will eat very old [produce], and you will clear out the old from before the new. י. וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ:
11. And I will place My dwelling in your midst, and My Spirit will not reject you; יא. וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם:
12. I will walk among you and be your God, and you will be My people. יב. וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם:
13. I am the Lord, your God, Who took you out of the land of Egypt from being slaves to them; and I broke the pegs of your yoke and led you upright. יג. אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת:
14. But if you do not listen to Me and do not perform all these commandments, יד. וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה:
15. and if you despise My statutes and reject My ordinances, not performing any of My commandments, thereby breaking My covenant טו. וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתַי לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי:
16. then I too, will do the same to you; I will order upon you shock, consumption, fever, and diseases that cause hopeless longing and depression. You will sow your seed in vain, and your enemies will eat it. טז. אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם:
17. I will set My attention against you, and you will be smitten before your enemies. Your enemies will rule over you; you will flee, but no one will be pursuing you. יז. וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם וְרָדוּ בָכֶם שׂנְאֵיכֶם וְנַסְתֶּם וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם:
18. And if, during these, you will not listen to Me, I will add another seven punishments for your sins: יח. וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם:
19. I will break the pride of your strength and make your skies like iron and your land like copper. יט. וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה:
20. Your strength will be expended in vain; your land will not yield its produce, neither will the tree of the earth give forth its fruit. כ. וְתַם לָרִיק כֹּחֲכֶם וְלֹא תִתֵּן אַרְצְכֶם אֶת יְבוּלָהּ וְעֵץ הָאָרֶץ לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ:
21. And if you treat Me as happenstance, and you do not wish to listen to Me, I will add seven punishments corresponding to your sins:
כא. וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם: 22. I will incite the wild beasts of the field against you, and they will bereave you, utterly destroy your livestock and diminish you, and your roads will become desolate. כב. וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם וְהִכְרִיתָה אֶת בְּהֶמְתְּכֶם וְהִמְעִיטָה אֶתְכֶם וְנָשַׁמּוּ דַּרְכֵיכֶם:
23. And if, through these, you will still not be chastised [to return] to Me, and if you [continue to] treat Me happenstance, כג. וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי קֶרִי:
24. Then I too, will treat you as happenstance. I will again add seven punishments for your sins: כד. וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם גַּם אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם:
25. I will bring upon you an army that avenges the avenging of a covenant, and you will gather into your cities. I will incite the plague in your midst, and you will be delivered into the enemy's hands, כה. וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית וְנֶאֱסַפְתֶּם אֶל עָרֵיכֶם וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכְכֶם וְנִתַּתֶּם בְּיַד אוֹיֵב:
26. when I break for you the staff of bread, and ten women will bake your bread in one oven, and they will bring back your bread by weight, and you will eat, yet not be satisfied. כו. בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה לֶחֶם וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם בַּמִּשְׁקָל וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּעוּ:
27. And if, despite this, you still do not listen to Me, still treating Me as happenstance, כז. וְאִם בְּזֹאת לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי:
28. I will treat you with a fury of happenstance, adding again seven [chastisements] for your sins: כח. וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם:
29. You will eat the flesh of your sons, and the flesh of your daughters you will eat. כט. וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם וּבְשַׂר בְּנֹתֵיכֶם תֹּאכֵלוּ:
30. I will demolish your edifices and cut down your sun idols; I will make your corpses [fall] upon the corpses of your idols, and My Spirit will reject you. ל. וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת בָּמֹתֵיכֶם וְהִכְרַתִּי אֶת חַמָּנֵיכֶם וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם וְגָעֲלָה נַפְשִׁי אֶתְכֶם:
31. I will lay your cities waste and make your holy places desolate, and I will not partake of your pleasant fragrances. לא. וְנָתַתִּי אֶת עָרֵיכֶם חָרְבָּה וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּרֵיחַ נִיחֹחֲכֶם:
32. I will make the Land desolate, so that it will become desolate [also] of your enemies who live in it. לב. וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיּשְׁבִים בָּהּ:
33. And I will scatter you among the nations, and I will unsheathe the sword after you. Your land will be desolate, and your cities will be laid waste. לג. וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה:
34. Then, the land will be appeased regarding its sabbaticals. During all the days that it remains desolate while you are in the land of your enemies, the Land will rest and thus appease its sabbaticals. לד. אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הָשַּׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ:
35. It will rest during all the days that it remains desolate, whatever it had not rested on your sabbaticals, when you lived upon it. לה. כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ:
36. And those of you who survive I will bring fear in their hearts in the lands of their enemies, and the sound of a rustling leaf will pursue them; they will flee as one flees the sword, and they will fall, but there will be no pursuer. לו. וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיהֶם וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף וְנָסוּ מְנֻסַת חֶרֶב וְנָפְלוּ וְאֵין רֹדֵף:
37. Each man will stumble over his brother, [fleeing] as if from the sword, but without a pursuer. You will not be able to stand up against your enemies. לז. וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי חֶרֶב וְרֹדֵף אָיִן וְלֹא תִהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם:
38. You will become lost among the nations, and the land of your enemies will consume you. לח. וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם:
39. And because of their iniquity, those of you who survive will rot away in the lands of your enemies; moreover, they will rot away because the iniquities of their fathers are still within them. לט. וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם יִמַּקּוּ בַּעֲוֹנָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיכֶם וְאַף בַּעֲוֹנֹת אֲבֹתָם אִתָּם יִמָּקּוּ:
40. They will then confess their iniquity and the iniquity of their fathers their betrayal that they dealt Me, and that they also treated Me as happenstance. מ. וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אֲבֹתָם בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ בִי וְאַף אֲשֶׁר הָלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי:
41. Then I too, will treat them as happenstance and bring them [back while] in the land of their enemies. If then, their clogged heart becomes humbled, then, [their sufferings] will gain appeasement for their iniquity, מא. אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי וְהֵבֵאתִי אֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם:
42. and I will remember My covenant [with] Jacob, and also My covenant [with] Isaac, and also My covenant [with] Abraham I will remember. And I will remember the Land, מב. וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר:
43. [For] the Land will be bereft of them, appeasing its sabbaticals when it had been desolate of them, and they will gain appeasement for their iniquity. This was all in retribution for their having despised My ordinances and in retribution for their having rejected My statutes. מג. וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם:
44. But despite all this, while they are in the land of their enemies, I will not despise them nor will I reject them to annihilate them, thereby breaking My covenant that is with them, for I am the Lord their God. מד. וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם:
45. I will remember for them the covenant [made with] the ancestors, whom I took out from the land of Egypt before the eyes of the nations, to be a God to them. I am the Lord. מה. וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְהֹוָה:
46. These are the statutes, the ordinances, and the laws that the Lord gave between Himself and the children of Israel on Mount Sinai, by the hand of Moses. מו. אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד משֶׁה:
4th Portion
Chapter 27
1. And the Lord spoke to Moses, saying, א. וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
2. Speak to the children of Israel and say to them: When a man expresses a vow, [pledging the] value of lives to the Lord, ב. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַיהֹוָה:
3. the [fixed] value of a male shall be as follows: From twenty years old until sixty years old, the value is fifty silver shekels, according to the holy shekel; ג. וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ:
4. And if she is a female, the value is thirty shekels; ד. וְאִם נְקֵבָה הִוא וְהָיָה עֶרְכְּךָ שְׁלשִׁים שָׁקֶל:
5. And if [the person is] from five years old until twenty years old, the value of a male shall be twenty shekels, while that of a female shall be ten shekels; ה. וְאִם מִבֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְעַד בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר עֶשְׂרִים שְׁקָלִים וְלַנְּקֵבָה עֲשֶׂרֶת שְׁקָלִים:
6. And if [the person is] from one month old until five years old, the value of a male shall be five silver shekels, while the value of a female shall be three silver shekels; ו. וְאִם מִבֶּן חֹדֶשׁ וְעַד בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים כָּסֶף וְלַנְּקֵבָה עֶרְכְּךָ שְׁלשֶׁת שְׁקָלִים כָּסֶף:
7. And if [the person is] sixty years old or over, if it is a male, the value shall be fifteen shekels, while for a female, it shall be ten shekels. ז. וְאִם מִבֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה אִם זָכָר וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשָּׁה עָשָׂר שָׁקֶל וְלַנְּקֵבָה עֲשָׂרָה שְׁקָלִים:
8. But if he is [too] poor to [pay] the valuation [amount], he shall stand him up before the kohen, and the kohen shall evaluate him according to how much the one who is vowing his value can afford._ ח. וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן וְהֶעֱרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן עַל פִּי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד הַנֹּדֵר יַעֲרִיכֶנּוּ הַכֹּהֵן:
9. Now, if an animal of whose type is [fit] to be brought as an offering to the Lord, whatever part of it the person donates to the Lord, shall become holy. ט. וְאִם בְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַיהֹוָה כֹּל אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ לַיהֹוָה יִהְיֶה קֹּדֶשׁ:
10. He shall not exchange it or offer a substitute for it, whether it be a good one for a bad one, or a bad one for a good one. But if he does substitute one animal for another animal, [both] that one and its replacement shall be holy. י. לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרָע אוֹ רַע בְּטוֹב וְאִם הָמֵר יָמִיר בְּהֵמָה בִּבְהֵמָה וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ:
11. And if it is any unclean animal, of whose type shall not be brought as an offering to the Lord, then he shall stand up the animal before the kohen. יא. וְאִם כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַיהֹוָה וְהֶעֱמִיד אֶת הַבְּהֵמָה לִפְנֵי הַכֹּהֵן:
12. The kohen shall then evaluate it whether it is good or bad; like the evaluation of the kohen, so shall it be. יב. וְהֶעֱרִיךְ הַכֹּהֵן אֹתָהּ בֵּין טוֹב וּבֵין רָע כְּעֶרְכְּךָ הַכֹּהֵן כֵּן יִהְיֶה:
13. But if he redeems it, he shall add its fifth to its value. יג. וְאִם גָּאֹל יִגְאָלֶנָּה וְיָסַף חֲמִישִׁתוֹ עַל עֶרְכֶּךָ:
14. And if a man consecrates his house [to be] holy to the Lord, the kohen shall evaluate it whether good or bad; as the kohen evaluates it, so shall it remain. יד. וְאִישׁ כִּי יַקְדִּשׁ אֶת בֵּיתוֹ קֹדֶשׁ לַיהֹוָה וְהֶעֱרִיכוֹ הַכֹּהֵן בֵּין טוֹב וּבֵין רָע כַּאֲשֶׁר יַעֲרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן כֵּן יָקוּם:
15. But if the one who consecrated it redeems his house, he shall add to it a fifth of its valuation money, and it shall be his. טו. וְאִם הַמַּקְדִּישׁ יִגְאַל אֶת בֵּיתוֹ וְיָסַף חֲמִישִׁית כֶּסֶף עֶרְכְּךָ עָלָיו וְהָיָה לוֹ:
5th Portion
Chapter 27
16. And if a man consecrates some of the field of his inherited property to the Lord, the valuation shall be according to its sowing: an area which requires a chomer of barley seeds at fifty silver shekels. טז. וְאִם | מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ יַקְדִּישׁ אִישׁ לַיהֹוָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ לְפִי זַרְעוֹ זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף:
17. Now, if he consecrates his field from [when] the Jubilee year [has ended], it shall remain at [its full] valuation.
יז. אִם מִשְּׁנַת הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ כְּעֶרְכְּךָ יָקוּם: 18. But if he consecrates his field after the Jubilee, the kohen shall calculate the money for him, according to the remaining years until the [next] Jubilee year, and it shall be deducted from the valuation. יח. וְאִם אַחַר הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרֹת עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ:
19. If the one who consecrated it redeems the field, he shall add to it a fifth of the valuation money, and it shall be his.
יט. וְאִם גָּאֹל יִגְאַל אֶת הַשָּׂדֶה הַמַּקְדִּישׁ אֹתוֹ וְיָסַף חֲמִשִׁית כֶּסֶף עֶרְכְּךָ עָלָיו וְקָם לוֹ: 20. But if he does not redeem the field, and if he has sold the field to someone else it may no longer be redeemed. כ. וְאִם לֹא יִגְאַל אֶת הַשָּׂדֶה וְאִם מָכַר אֶת הַשָּׂדֶה לְאִישׁ אַחֵר לֹא יִגָּאֵל עוֹד:
21. But, when the field leaves in the Jubilee, it shall be holy to the Lord like a field devoted; his inherited property shall belong to the kohen. כא. וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל קֹדֶשׁ לַיהֹוָה כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ:
6th Portion
Chapter 27
22. And if he consecrates to the Lord a field that he had acquired, that is not part of his inherited property, כב. וְאִם אֶת שְׂדֵה מִקְנָתוֹ אֲשֶׁר לֹא מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ יַקְדִּישׁ לַיהֹוָה:
23. the kohen shall calculate for him the amount of the valuation until the Jubilee year, and he shall give the valuation on that day, holy to the Lord. כג. וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֵת מִכְסַת הָעֶרְכְּךָ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְנָתַן אֶת הָעֶרְכְּךָ בַּיּוֹם הַהוּא קֹדֶשׁ לַיהֹוָה:
24. In the Jubilee year, the field shall return to the one from whom he bought it namely, the one whose inherited land it was. כד. בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל יָשׁוּב הַשָּׂדֶה לַאֲשֶׁר קָנָהוּ מֵאִתּוֹ לַאֲשֶׁר לוֹ אֲחֻזַּת הָאָרֶץ:
25. Every valuation shall be made according to the holy shekel, whereby one shekel is the equivalent of twenty gerahs. כה. וְכָל עֶרְכְּךָ יִהְיֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה יִהְיֶה הַשָּׁקֶל:
26. However, a firstborn animal that must be [sacrificed as] a firstborn to the Lord no man may consecrate it; whether it be an ox or sheep, it belongs to the Lord. כו. אַךְ בְּכוֹר אֲשֶׁר יְבֻכַּר לַיהֹוָה בִּבְהֵמָה לֹא יַקְדִּישׁ אִישׁ אֹתוֹ אִם שׁוֹר אִם שֶׂה לַיהֹוָה הוּא:
27. Now, if [someone consecrates] an unclean animal, he may redeem [it] by [paying] the valuation, and he shall add its fifth to it, and if it is not redeemed, it shall be sold for the valuation [price]. כז. וְאִם בַּבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה וּפָדָה בְעֶרְכֶּךָ וְיָסַף חֲמִשִׁתוֹ עָלָיו וְאִם לֹא יִגָּאֵל וְנִמְכַּר בְּעֶרְכֶּךָ:
28. However, anything that a man devotes to the Lord from any of his property whether a person, an animal, or part of his inherited field shall not be sold, nor shall it be redeemed, [for] all devoted things are holy of holies to the Lord. כח. אַךְ כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יַחֲרִם אִישׁ לַיהֹוָה מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ מֵאָדָם וּבְהֵמָה וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ לֹא יִמָּכֵר וְלֹא יִגָּאֵל כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַיהֹוָה:
7th Portion
Chapter 27
29. Any devoting of a person who has been devoted, need not be redeemed [for] he is to be put to death. כט. כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יָחֳרַם מִן הָאָדָם לֹא יִפָּדֶה מוֹת יוּמָת:
30. Any tithe of the Land, whether it be from the seed of the land or the fruit of the tree it is the Lord's. It is holy to the Lord. ל. וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ מִפְּרִי הָעֵץ לַיהֹוָה הוּא קֹדֶשׁ לַיהֹוָה:
31. And if a man redeems some of his tithe, he shall add its fifth to it. לא. וְאִם גָּאֹל יִגְאַל אִישׁ מִמַּעַשְׂרוֹ חֲמִשִׁיתוֹ יֹסֵף עָלָיו:
32. Any tithe of cattle or flock of all that pass under the rod, the tenth shall be holy to the Lord. לב. וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לַיהֹוָה:
33. He shall not inspect [a tithed animal] for a good or a bad one, nor shall he offer a substitute for it. And if he does replace it, then [both] that one and its replacement are holy; it cannot be redeemed. לג. לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע וְלֹא יְמִירֶנּוּ וְאִם הָמֵר יְמִירֶנּוּ וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לֹא יִגָּאֵל:
34. These are the commandments that the Lord commanded Moses to [tell] the children of Israel on Mount Sinai. לד. אֵלֶּה הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינָי:
Chapter 26
3. If you follow My statutes and observe My commandments and perform them, ג. אִם בְּחֻקֹּתַי בחוקותי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם:
4. I will give your rains in their time, the Land will yield its produce, and the tree of the field will give forth its fruit.
ד. וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ: 5. Your threshing will last until the vintage, and the vintage will last until the sowing; you will eat your food to satiety, and you will live in security in your land. ה. וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם:
2nd Portion
Chapter 26
6. And I will grant peace in the Land, and you will lie down with no one to frighten [you]; I will remove wild beasts from the Land, and no army will pass through your land; ו. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם:
7. You will pursue your enemies, and they will fall by the sword before you; ז. וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב:
8. Five of you will pursue a hundred, and a hundred of you will pursue ten thousand, and your enemies will fall by the sword before you. ח. וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב:
9. I will turn towards you, and I will make you fruitful and increase you, and I will set up My covenant with you. ט. וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם:
3rd Portion
Chapter 26
10. You will eat very old [produce], and you will clear out the old from before the new. י. וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ:
11. And I will place My dwelling in your midst, and My Spirit will not reject you; יא. וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם:
12. I will walk among you and be your God, and you will be My people. יב. וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם:
13. I am the Lord, your God, Who took you out of the land of Egypt from being slaves to them; and I broke the pegs of your yoke and led you upright. יג. אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת:
14. But if you do not listen to Me and do not perform all these commandments, יד. וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה:
15. and if you despise My statutes and reject My ordinances, not performing any of My commandments, thereby breaking My covenant טו. וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתַי לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי:
16. then I too, will do the same to you; I will order upon you shock, consumption, fever, and diseases that cause hopeless longing and depression. You will sow your seed in vain, and your enemies will eat it. טז. אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם:
17. I will set My attention against you, and you will be smitten before your enemies. Your enemies will rule over you; you will flee, but no one will be pursuing you. יז. וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם וְרָדוּ בָכֶם שׂנְאֵיכֶם וְנַסְתֶּם וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם:
18. And if, during these, you will not listen to Me, I will add another seven punishments for your sins: יח. וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם:
19. I will break the pride of your strength and make your skies like iron and your land like copper. יט. וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה:
20. Your strength will be expended in vain; your land will not yield its produce, neither will the tree of the earth give forth its fruit. כ. וְתַם לָרִיק כֹּחֲכֶם וְלֹא תִתֵּן אַרְצְכֶם אֶת יְבוּלָהּ וְעֵץ הָאָרֶץ לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ:
21. And if you treat Me as happenstance, and you do not wish to listen to Me, I will add seven punishments corresponding to your sins:
כא. וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם: 22. I will incite the wild beasts of the field against you, and they will bereave you, utterly destroy your livestock and diminish you, and your roads will become desolate. כב. וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם וְהִכְרִיתָה אֶת בְּהֶמְתְּכֶם וְהִמְעִיטָה אֶתְכֶם וְנָשַׁמּוּ דַּרְכֵיכֶם:
23. And if, through these, you will still not be chastised [to return] to Me, and if you [continue to] treat Me happenstance, כג. וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי קֶרִי:
24. Then I too, will treat you as happenstance. I will again add seven punishments for your sins: כד. וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם גַּם אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם:
25. I will bring upon you an army that avenges the avenging of a covenant, and you will gather into your cities. I will incite the plague in your midst, and you will be delivered into the enemy's hands, כה. וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית וְנֶאֱסַפְתֶּם אֶל עָרֵיכֶם וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכְכֶם וְנִתַּתֶּם בְּיַד אוֹיֵב:
26. when I break for you the staff of bread, and ten women will bake your bread in one oven, and they will bring back your bread by weight, and you will eat, yet not be satisfied. כו. בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה לֶחֶם וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם בַּמִּשְׁקָל וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּעוּ:
27. And if, despite this, you still do not listen to Me, still treating Me as happenstance, כז. וְאִם בְּזֹאת לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי:
28. I will treat you with a fury of happenstance, adding again seven [chastisements] for your sins: כח. וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם:
29. You will eat the flesh of your sons, and the flesh of your daughters you will eat. כט. וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם וּבְשַׂר בְּנֹתֵיכֶם תֹּאכֵלוּ:
30. I will demolish your edifices and cut down your sun idols; I will make your corpses [fall] upon the corpses of your idols, and My Spirit will reject you. ל. וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת בָּמֹתֵיכֶם וְהִכְרַתִּי אֶת חַמָּנֵיכֶם וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם וְגָעֲלָה נַפְשִׁי אֶתְכֶם:
31. I will lay your cities waste and make your holy places desolate, and I will not partake of your pleasant fragrances. לא. וְנָתַתִּי אֶת עָרֵיכֶם חָרְבָּה וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּרֵיחַ נִיחֹחֲכֶם:
32. I will make the Land desolate, so that it will become desolate [also] of your enemies who live in it. לב. וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיּשְׁבִים בָּהּ:
33. And I will scatter you among the nations, and I will unsheathe the sword after you. Your land will be desolate, and your cities will be laid waste. לג. וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה:
34. Then, the land will be appeased regarding its sabbaticals. During all the days that it remains desolate while you are in the land of your enemies, the Land will rest and thus appease its sabbaticals. לד. אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הָשַּׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ:
35. It will rest during all the days that it remains desolate, whatever it had not rested on your sabbaticals, when you lived upon it. לה. כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ:
36. And those of you who survive I will bring fear in their hearts in the lands of their enemies, and the sound of a rustling leaf will pursue them; they will flee as one flees the sword, and they will fall, but there will be no pursuer. לו. וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיהֶם וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף וְנָסוּ מְנֻסַת חֶרֶב וְנָפְלוּ וְאֵין רֹדֵף:
37. Each man will stumble over his brother, [fleeing] as if from the sword, but without a pursuer. You will not be able to stand up against your enemies. לז. וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי חֶרֶב וְרֹדֵף אָיִן וְלֹא תִהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם:
38. You will become lost among the nations, and the land of your enemies will consume you. לח. וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם:
39. And because of their iniquity, those of you who survive will rot away in the lands of your enemies; moreover, they will rot away because the iniquities of their fathers are still within them. לט. וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם יִמַּקּוּ בַּעֲוֹנָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיכֶם וְאַף בַּעֲוֹנֹת אֲבֹתָם אִתָּם יִמָּקּוּ:
40. They will then confess their iniquity and the iniquity of their fathers their betrayal that they dealt Me, and that they also treated Me as happenstance. מ. וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אֲבֹתָם בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ בִי וְאַף אֲשֶׁר הָלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי:
41. Then I too, will treat them as happenstance and bring them [back while] in the land of their enemies. If then, their clogged heart becomes humbled, then, [their sufferings] will gain appeasement for their iniquity, מא. אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי וְהֵבֵאתִי אֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם:
42. and I will remember My covenant [with] Jacob, and also My covenant [with] Isaac, and also My covenant [with] Abraham I will remember. And I will remember the Land, מב. וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר:
43. [For] the Land will be bereft of them, appeasing its sabbaticals when it had been desolate of them, and they will gain appeasement for their iniquity. This was all in retribution for their having despised My ordinances and in retribution for their having rejected My statutes. מג. וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם:
44. But despite all this, while they are in the land of their enemies, I will not despise them nor will I reject them to annihilate them, thereby breaking My covenant that is with them, for I am the Lord their God. מד. וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם:
45. I will remember for them the covenant [made with] the ancestors, whom I took out from the land of Egypt before the eyes of the nations, to be a God to them. I am the Lord. מה. וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְהֹוָה:
46. These are the statutes, the ordinances, and the laws that the Lord gave between Himself and the children of Israel on Mount Sinai, by the hand of Moses. מו. אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד משֶׁה:
4th Portion
Chapter 27
1. And the Lord spoke to Moses, saying, א. וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
2. Speak to the children of Israel and say to them: When a man expresses a vow, [pledging the] value of lives to the Lord, ב. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַיהֹוָה:
3. the [fixed] value of a male shall be as follows: From twenty years old until sixty years old, the value is fifty silver shekels, according to the holy shekel; ג. וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ:
4. And if she is a female, the value is thirty shekels; ד. וְאִם נְקֵבָה הִוא וְהָיָה עֶרְכְּךָ שְׁלשִׁים שָׁקֶל:
5. And if [the person is] from five years old until twenty years old, the value of a male shall be twenty shekels, while that of a female shall be ten shekels; ה. וְאִם מִבֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְעַד בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר עֶשְׂרִים שְׁקָלִים וְלַנְּקֵבָה עֲשֶׂרֶת שְׁקָלִים:
6. And if [the person is] from one month old until five years old, the value of a male shall be five silver shekels, while the value of a female shall be three silver shekels; ו. וְאִם מִבֶּן חֹדֶשׁ וְעַד בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים כָּסֶף וְלַנְּקֵבָה עֶרְכְּךָ שְׁלשֶׁת שְׁקָלִים כָּסֶף:
7. And if [the person is] sixty years old or over, if it is a male, the value shall be fifteen shekels, while for a female, it shall be ten shekels. ז. וְאִם מִבֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה אִם זָכָר וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשָּׁה עָשָׂר שָׁקֶל וְלַנְּקֵבָה עֲשָׂרָה שְׁקָלִים:
8. But if he is [too] poor to [pay] the valuation [amount], he shall stand him up before the kohen, and the kohen shall evaluate him according to how much the one who is vowing his value can afford._ ח. וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן וְהֶעֱרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן עַל פִּי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד הַנֹּדֵר יַעֲרִיכֶנּוּ הַכֹּהֵן:
9. Now, if an animal of whose type is [fit] to be brought as an offering to the Lord, whatever part of it the person donates to the Lord, shall become holy. ט. וְאִם בְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַיהֹוָה כֹּל אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ לַיהֹוָה יִהְיֶה קֹּדֶשׁ:
10. He shall not exchange it or offer a substitute for it, whether it be a good one for a bad one, or a bad one for a good one. But if he does substitute one animal for another animal, [both] that one and its replacement shall be holy. י. לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרָע אוֹ רַע בְּטוֹב וְאִם הָמֵר יָמִיר בְּהֵמָה בִּבְהֵמָה וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ:
11. And if it is any unclean animal, of whose type shall not be brought as an offering to the Lord, then he shall stand up the animal before the kohen. יא. וְאִם כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַיהֹוָה וְהֶעֱמִיד אֶת הַבְּהֵמָה לִפְנֵי הַכֹּהֵן:
12. The kohen shall then evaluate it whether it is good or bad; like the evaluation of the kohen, so shall it be. יב. וְהֶעֱרִיךְ הַכֹּהֵן אֹתָהּ בֵּין טוֹב וּבֵין רָע כְּעֶרְכְּךָ הַכֹּהֵן כֵּן יִהְיֶה:
13. But if he redeems it, he shall add its fifth to its value. יג. וְאִם גָּאֹל יִגְאָלֶנָּה וְיָסַף חֲמִישִׁתוֹ עַל עֶרְכֶּךָ:
14. And if a man consecrates his house [to be] holy to the Lord, the kohen shall evaluate it whether good or bad; as the kohen evaluates it, so shall it remain. יד. וְאִישׁ כִּי יַקְדִּשׁ אֶת בֵּיתוֹ קֹדֶשׁ לַיהֹוָה וְהֶעֱרִיכוֹ הַכֹּהֵן בֵּין טוֹב וּבֵין רָע כַּאֲשֶׁר יַעֲרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן כֵּן יָקוּם:
15. But if the one who consecrated it redeems his house, he shall add to it a fifth of its valuation money, and it shall be his. טו. וְאִם הַמַּקְדִּישׁ יִגְאַל אֶת בֵּיתוֹ וְיָסַף חֲמִישִׁית כֶּסֶף עֶרְכְּךָ עָלָיו וְהָיָה לוֹ:
5th Portion
Chapter 27
16. And if a man consecrates some of the field of his inherited property to the Lord, the valuation shall be according to its sowing: an area which requires a chomer of barley seeds at fifty silver shekels. טז. וְאִם | מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ יַקְדִּישׁ אִישׁ לַיהֹוָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ לְפִי זַרְעוֹ זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף:
17. Now, if he consecrates his field from [when] the Jubilee year [has ended], it shall remain at [its full] valuation.
יז. אִם מִשְּׁנַת הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ כְּעֶרְכְּךָ יָקוּם: 18. But if he consecrates his field after the Jubilee, the kohen shall calculate the money for him, according to the remaining years until the [next] Jubilee year, and it shall be deducted from the valuation. יח. וְאִם אַחַר הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרֹת עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ:
19. If the one who consecrated it redeems the field, he shall add to it a fifth of the valuation money, and it shall be his.
יט. וְאִם גָּאֹל יִגְאַל אֶת הַשָּׂדֶה הַמַּקְדִּישׁ אֹתוֹ וְיָסַף חֲמִשִׁית כֶּסֶף עֶרְכְּךָ עָלָיו וְקָם לוֹ: 20. But if he does not redeem the field, and if he has sold the field to someone else it may no longer be redeemed. כ. וְאִם לֹא יִגְאַל אֶת הַשָּׂדֶה וְאִם מָכַר אֶת הַשָּׂדֶה לְאִישׁ אַחֵר לֹא יִגָּאֵל עוֹד:
21. But, when the field leaves in the Jubilee, it shall be holy to the Lord like a field devoted; his inherited property shall belong to the kohen. כא. וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל קֹדֶשׁ לַיהֹוָה כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ:
6th Portion
Chapter 27
22. And if he consecrates to the Lord a field that he had acquired, that is not part of his inherited property, כב. וְאִם אֶת שְׂדֵה מִקְנָתוֹ אֲשֶׁר לֹא מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ יַקְדִּישׁ לַיהֹוָה:
23. the kohen shall calculate for him the amount of the valuation until the Jubilee year, and he shall give the valuation on that day, holy to the Lord. כג. וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֵת מִכְסַת הָעֶרְכְּךָ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְנָתַן אֶת הָעֶרְכְּךָ בַּיּוֹם הַהוּא קֹדֶשׁ לַיהֹוָה:
24. In the Jubilee year, the field shall return to the one from whom he bought it namely, the one whose inherited land it was. כד. בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל יָשׁוּב הַשָּׂדֶה לַאֲשֶׁר קָנָהוּ מֵאִתּוֹ לַאֲשֶׁר לוֹ אֲחֻזַּת הָאָרֶץ:
25. Every valuation shall be made according to the holy shekel, whereby one shekel is the equivalent of twenty gerahs. כה. וְכָל עֶרְכְּךָ יִהְיֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה יִהְיֶה הַשָּׁקֶל:
26. However, a firstborn animal that must be [sacrificed as] a firstborn to the Lord no man may consecrate it; whether it be an ox or sheep, it belongs to the Lord. כו. אַךְ בְּכוֹר אֲשֶׁר יְבֻכַּר לַיהֹוָה בִּבְהֵמָה לֹא יַקְדִּישׁ אִישׁ אֹתוֹ אִם שׁוֹר אִם שֶׂה לַיהֹוָה הוּא:
27. Now, if [someone consecrates] an unclean animal, he may redeem [it] by [paying] the valuation, and he shall add its fifth to it, and if it is not redeemed, it shall be sold for the valuation [price]. כז. וְאִם בַּבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה וּפָדָה בְעֶרְכֶּךָ וְיָסַף חֲמִשִׁתוֹ עָלָיו וְאִם לֹא יִגָּאֵל וְנִמְכַּר בְּעֶרְכֶּךָ:
28. However, anything that a man devotes to the Lord from any of his property whether a person, an animal, or part of his inherited field shall not be sold, nor shall it be redeemed, [for] all devoted things are holy of holies to the Lord. כח. אַךְ כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יַחֲרִם אִישׁ לַיהֹוָה מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ מֵאָדָם וּבְהֵמָה וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ לֹא יִמָּכֵר וְלֹא יִגָּאֵל כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַיהֹוָה:
7th Portion
Chapter 27
29. Any devoting of a person who has been devoted, need not be redeemed [for] he is to be put to death. כט. כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יָחֳרַם מִן הָאָדָם לֹא יִפָּדֶה מוֹת יוּמָת:
30. Any tithe of the Land, whether it be from the seed of the land or the fruit of the tree it is the Lord's. It is holy to the Lord. ל. וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ מִפְּרִי הָעֵץ לַיהֹוָה הוּא קֹדֶשׁ לַיהֹוָה:
31. And if a man redeems some of his tithe, he shall add its fifth to it. לא. וְאִם גָּאֹל יִגְאַל אִישׁ מִמַּעַשְׂרוֹ חֲמִשִׁיתוֹ יֹסֵף עָלָיו:
32. Any tithe of cattle or flock of all that pass under the rod, the tenth shall be holy to the Lord. לב. וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לַיהֹוָה:
33. He shall not inspect [a tithed animal] for a good or a bad one, nor shall he offer a substitute for it. And if he does replace it, then [both] that one and its replacement are holy; it cannot be redeemed. לג. לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע וְלֹא יְמִירֶנּוּ וְאִם הָמֵר יְמִירֶנּוּ וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לֹא יִגָּאֵל:
34. These are the commandments that the Lord commanded Moses to [tell] the children of Israel on Mount Sinai. לד. אֵלֶּה הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינָי:
