1st Portion Chapter 30 2. Moses spoke to the heads of the tribes of the children of Israel, saying: This is the thing the Lord has commanded. ב. וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה:
3. If a man makes a vow to the Lord or makes an oath to prohibit himself, he shall not violate his word; according to whatever came out of his mouth, he shall do. ג. אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַיהֹוָה אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה:
4. If a woman makes a vow to the Lord, or imposes a prohibition [upon herself] while in her father's house, in her youth,
ד. וְאִשָּׁה כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַיהֹוָה וְאָסְרָה אִסָּר בְּבֵית אָבִיהָ בִּנְעֻרֶיהָ: 5. if her father heard her vow or her prohibition which she has prohibited upon herself, yet her father remains silent, all her vows shall stand, and any prohibition that she has imposed upon herself shall stand. ה. וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת נִדְרָהּ וֶאֱסָרָהּ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ וְהֶחֱרִישׁ לָהּ אָבִיהָ וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ וְכָל אִסָּר אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם:
6. But if her father hinders her on the day he hears it, all her vows and her prohibitions that she has imposed upon herself shall not stand. The Lord will forgive her because her father hindered her. ו. וְאִם הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ כָּל נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ לֹא יָקוּם וַיהֹוָה יִסְלַח לָהּ כִּי הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ:
7. But if she is [betrothed] to a man, with her vows upon her or by an utterance of her lips which she has imposed upon herself, ז. וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ אוֹ מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ:
8. and her husband hears it but remains silent on the day he hears it, her vows shall stand, and her prohibition which she has imposed upon herself shall stand. ח. וְשָׁמַע אִישָׁהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ וְהֶחֱרִישׁ לָהּ וְקָמוּ נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקֻמוּ:
9. But if her husband hinders her on the day he heard it, he has revoked the vow she had taken upon herself and the utterance which she had imposed upon herself, and the Lord will forgive her. ט. וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ יָנִיא אוֹתָהּ וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ וְאֵת מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ וַיהֹוָה יִסְלַח לָהּ:
10. As for the vow of a widow or a divorced woman, whatever she prohibited upon herself will remain upon her.
י. וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה כֹּל אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם עָלֶיהָ: 11. But if she vowed in her husband's house, or imposed a prohibition upon herself with an oath. יא. וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה אוֹ אָסְרָה אִסָּר עַל נַפְשָׁהּ בִּשְׁבֻעָה:
12. and her husband heard and remained silent, and did not hinder her, all her vows shall stand, and every prohibition she imposed upon herself shall stand. יב. וְשָׁמַע אִישָׁהּ וְהֶחֱרִשׁ לָהּ לֹא הֵנִיא אֹתָהּ וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ וְכָל אִסָּר אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם:
13. If her husband revokes them on the day he hears them, anything issuing from her lips regarding her vows or self imposed prohibitions shall not stand; her husband has revoked them and the Lord shall forgive her. יג. וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם | אִישָׁהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ כָּל מוֹצָא שְׂפָתֶיהָ לִנְדָרֶיהָ וּלְאִסַּר נַפְשָׁהּ לֹא יָקוּם אִישָׁהּ הֲפֵרָם וַיהֹוָה יִסְלַח לָהּ:
14. Any vow or any binding oath of self affliction, her husband can either uphold it or revoke it. יד. כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר לְעַנֹּת נָפֶשׁ אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ:
15. However, if her husband remained silent from day to day, he has upheld all the vows and prohibitions she has assumed; he has upheld them since he remained silent on the day he heard it. טו. וְאִם הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ מִיּוֹם אֶל יוֹם וְהֵקִים אֶת כָּל נְדָרֶיהָ אוֹ אֶת כָּל אֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר עָלֶיהָ הֵקִים אֹתָם כִּי הֶחֱרִשׁ לָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ:
16. If he revokes them after having heard [them], he shall bear her iniquity. טז. וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ וְנָשָׂא אֶת עֲוֹנָהּ:
17. These are the statutes which the Lord commanded Moses concerning a man and his wife, a father and his daughter, in her youth, while in her father's house. יז. אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת משֶׁה בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָב לְבִתּוֹ בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ:
2nd Portion Chapter 31 1. The Lord spoke to Moses saying, א. וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
2. "Take revenge for the children of Israel against the Midianites; afterwards you will be gathered to your people." ב. נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ:
3. So Moses spoke to the people, saying, "Arm from among you men for the army, that they can be against Midian, and carry out the revenge of the Lord against Midian. ג. וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת יְהֹוָה בְּמִדְיָן:
4. A thousand for each tribe, a thousand for each tribe, from all the tribes of Israel you shall send into the army." ד. אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא:
5. From the thousands of Israel one thousand was given over for each tribe, twelve thousand armed for battle. ה. וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא:
6. Moses sent them the thousand from each tribe to the army, them along with Phinehas the son of Eleazar the kohen to the army, with the sacred utensils and the trumpets for sounding in his possession. ו. וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא אֹתָם וְאֶת פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן לַצָּבָא וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדוֹ:
7. They mounted an attack against Midian, as the Lord had commanded Moses, and they killed every male. ז. וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת משֶׁה וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר:
8. And they killed the Midianite kings upon their slain: Evi, Rekem, Zur, Hur, and Reba, the five kings of Midian, and Balaam the son of Beor they slew with the sword. ח. וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב:
9. The children of Israel took the Midianite women and their small children captive, and they plundered all their beasts, livestock, and all their possessions. ט. וַיִּשְׁבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת נְשֵׁי מִדְיָן וְאֶת טַפָּם וְאֵת כָּל בְּהֶמְתָּם וְאֶת כָּל מִקְנֵהֶם וְאֶת כָּל חֵילָם בָּזָזוּ:
10. They set fire to all their residential cities and their castles. י. וְאֵת כָּל עָרֵיהֶם בְּמוֹשְׁבֹתָם וְאֵת כָּל טִירֹתָם שָׂרְפוּ בָּאֵשׁ:
11. They took all the booty and all the plunder of man and beast. יא. וַיִּקְחוּ אֶת כָּל הַשָּׁלָל וְאֵת כָּל הַמַּלְקוֹחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה:
12. They brought the captives, the plunder, and the booty to Moses and to Eleazar the kohen and to the entire community of Israel in the camp, in the plains of Moab by the Jordan at Jericho. יב. וַיָּבִאוּ אֶל משֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשְּׁבִי וְאֶת הַמַּלְקוֹחַ וְאֶת הַשָּׁלָל אֶל הַמַּחֲנֶה אֶל עַרְבֹת מוֹאָב אֲשֶׁר עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ:
3rd Portion Chapter 31 13. Moses, Eleazar the kohen, and all princes of the community went out to meet them, outside the camp. יג. וַיֵּצְאוּ משֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְכָל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לִקְרָאתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה:
14. Moses became angry with the officers of the army, the commanders of thousands and the commanders of hundreds, who had returned from the campaign of war. יד. וַיִּקְצֹף משֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת הַבָּאִים מִצְּבָא הַמִּלְחָמָה:
15. Moses said to them, "Did you allow all the females to live? טו. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם משֶׁה הַחִיִּיתֶם כָּל נְקֵבָה:
16. They were the same ones who were involved with the children of Israel on Balaam's advice to betray the Lord over the incident of Peor, resulting in a plague among the congregation of the Lord. טז. הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּיהֹוָה עַל דְּבַר פְּעוֹר וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת יְהֹוָה:
17. So now kill every male child, and every woman who can lie intimately with a man you shall kill. יז. וְעַתָּה הִרְגוּ כָל זָכָר בַּטָּף וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ:
18. And all the young girls who have no experience of intimate relations with a man, you may keep alive for yourselves. יח. וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הַחֲיוּ לָכֶם:
19. And you, encamp outside the camp for seven days; whoever killed a person or who touched a corpse shall cleanse himself on the third and seventh day, both you and your captives. יט. וְאַתֶּם חֲנוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים כֹּל הֹרֵג נֶפֶשׁ וְכֹל | נֹגֵעַ בֶּחָלָל תִּתְחַטְּאוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם:
20. All garments, leather articles, any goat product, and every wooden article shall undergo purification." כ. וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים וְכָל כְּלִי עֵץ תִּתְחַטָּאוּ:
21. Eleazar the kohen said to the soldiers returning from battle, "This is the statute that the Lord commanded Moses. כא. וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת משֶׁה:
22. Only the gold, the silver, the copper, the iron, the tin, and the lead
כב. אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת: 23. whatever is used in fire you shall pass through fire and then it will be clean; it must, however, [also] be cleansed with sprinkling water, and whatever is not used in fire you shall pass through water. כג. כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם:
24. You shall wash your garments on the seventh day and become [ritually] clean; afterwards, you may enter the camp." כד. וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם וְאַחַר תָּבֹאוּ אֶל הַמַּחֲנֶה:
4th Portion Chapter 31 25. The Lord spoke to Moses, saying, כה. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
26. "Take a count of the plunder of the captive people and animals, you, together with Eleazar the kohen and the paternal leaders of the community. כו. שָׂא אֵת רֹאשׁ מַלְקוֹחַ הַשְּׁבִי בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה אַתָּה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְרָאשֵׁי אֲבוֹת הָעֵדָה:
27. And you shall divide the plunder equally between the warriors who went out to battle and the entire congregation. כז. וְחָצִיתָ אֶת הַמַּלְקוֹחַ בֵּין תֹּפְשֵׂי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא וּבֵין כָּל הָעֵדָה:
28. And you shall levy a tax for the Lord from the soldiers who went out to battle: one soul out of every five hundred, from the people, from the cattle, from the donkeys, and from the sheep. כח. וַהֲרֵמֹתָ מֶכֶס לַיהֹוָה מֵאֵת אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא אֶחָד נֶפֶשׁ מֵחֲמֵשׁ הַמֵּאוֹת מִן הָאָדָם וּמִן הַבָּקָר וּמִן הַחֲמֹרִים וּמִן הַצֹּאן:
29. You shall take from their half and give it to Eleazar the kohen as a gift to the Lord. כט. מִמַּחֲצִיתָם תִּקָּחוּ וְנָתַתָּה לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן תְּרוּמַת יְהֹוָה:
30. From the half belonging to the children of Israel you shall take one part out of fifty of the people, of the cattle, of the donkeys, of the sheep, and of all animals, and you shall give them to the Levites, the guardians of the Mishkan of the Lord." ל. וּמִמַּחֲצִת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תִּקַּח | אֶחָד | אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים מִן הָאָדָם מִן הַבָּקָר מִן הַחֲמֹרִים וּמִן הַצֹּאן מִכָּל הַבְּהֵמָה וְנָתַתָּה אֹתָם לַלְוִיִּם שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן יְהֹוָה:
31. Moses and Eleazar the kohen did as the Lord had commanded Moses. לא. וַיַּעַשׂ משֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת משֶׁה:
32. The plunder, which was in addition to the spoils that the army had spoiled, consisted of six hundred and seventy five thousand sheep. לב. וַיְהִי הַמַּלְקוֹחַ יֶתֶר הַבָּז אֲשֶׁר בָּזְזוּ עַם הַצָּבָא צֹאן שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְשִׁבְעִים אֶלֶף וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים:
33. Seventy two thousand cattle. לג. וּבָקָר שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים אָלֶף:
34. Sixty one thousand donkeys. לד. וַחֲמֹרִים אֶחָד וְשִׁשִּׁים אָלֶף:
35. As for the people, of the women who had no experience of intimate relations with a man, all souls were thirty two thousand. לה. וְנֶפֶשׁ אָדָם מִן הַנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר כָּל נֶפֶשׁ שְׁנַיִם וּשְׁלשִׁים אָלֶף:
36. The half that was the portion of those who went out to battle: the number of sheep was three hundred and thirty seven thousand, five hundred. לו. וַתְּהִי הַמֶּחֱצָה חֵלֶק הַיֹּצְאִים בַּצָּבָא מִסְפַּר הַצֹּאן שְׁלשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלשִׁים אֶלֶף וְשִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת:
37. The tax to the Lord from the sheep was six hundred and seventy five. לז. וַיְהִי הַמֶּכֶס לַיהֹוָה מִן הַצֹּאן שֵׁשׁ מֵאוֹת חָמֵשׁ וְשִׁבְעִים:
38. Thirty six thousand cattle, of which the tax to the Lord was seventy two. לח. וְהַבָּקָר שִׁשָּׁה וּשְׁלשִׁים אָלֶף וּמִכְסָם לַיהֹוָה שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים:
39. Thirty thousand and five hundred donkeys, of which the tax to the Lord was sixty one. לט. וַחֲמֹרִים שְׁלשִׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּמִכְסָם לַיהֹוָה אֶחָד וְשִׁשִּׁים:
40. Sixteen thousand people, of which the tax to the Lord was thirty two people. מ. וְנֶפֶשׁ אָדָם שִׁשָּׁה עָשָׂר אָלֶף וּמִכְסָם לַיהֹוָה שְׁנַיִם וּשְׁלשִׁים נָפֶשׁ:
41. Moses gave the tax which was a gift to the Lord, to Eleazar the kohen, as the Lord had commanded Moses. מא. וַיִּתֵּן משֶׁה אֶת מֶכֶס תְּרוּמַת יְהֹוָה לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה:
5th Portion Chapter 31 42. And from the half allotted to the children of Israel, which Moses had divided from the men who had gone into the army. מב. וּמִמַּחֲצִית בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חָצָה משֶׁה מִן הָאֲנָשִׁים הַצֹּבְאִים:
43. The community's half [consisted of] three hundred and thirty seven thousand, five hundred sheep. מג. וַתְּהִי מֶחֱצַת הָעֵדָה מִן הַצֹּאן שְׁלשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלשִׁים אֶלֶף שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת:
44. Thirty six thousand cattle. מד. וּבָקָר שִׁשָּׁה וּשְׁלשִׁים אָלֶף:
47. Moses took one part out of fifty from the half of the children of Israel, the people and the animals, and gave them to the Levites, the guardians of the Lord's sanctuary. מז. וַיִּקַּח משֶׁה מִמַּחֲצִת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָאָחֻז אֶחָד מִן הַחֲמִשִּׁים מִן הָאָדָם וּמִן הַבְּהֵמָה וַיִּתֵּן אֹתָם לַלְוִיִּם שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה:
48. The officers appointed over the army's thousands, the commanders of thousands and the commanders of hundreds, approached Moses. מח. וַיִּקְרְבוּ אֶל משֶׁה הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר לְאַלְפֵי הַצָּבָא שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת:
49. They said to Moses, "Your servants counted the soldiers who were in our charge, and not one man was missing from us. מט. וַיֹּאמְרוּ אֶל משֶׁה עֲבָדֶיךָ נָּשְׂאוּ אֶת רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ:
50. We therefore wish to bring an offering for the Lord. Any man who found a gold article, be it an anklet, a bracelet, a ring, an earring, or a body ornament, to atone for our souls before the Lord. נ. וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן יְהֹוָה אִישׁ אֲשֶׁר מָצָא כְלִי זָהָב אֶצְעָדָה וְצָמִיד טַבַּעַת עָגִיל וְכוּמָז לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵינוּ לִפְנֵי יְהֹוָה:
51. Moses and Eleazar the kohen took all the gold articles from them. נא. וַיִּקַּח משֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶת הַזָּהָב מֵאִתָּם כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה:
52. The total of the gift of gold which they dedicated to the Lord [amounted to] sixteen thousand, seven hundred and fifty shekels; this was from the commanders of the thousands and the commanders of the hundreds. נב. וַיְהִי | כָּל זְהַב הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הֵרִימוּ לַיהֹוָה שִׁשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף שְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁקֶל מֵאֵת שָׂרֵי הָאֲלָפִים וּמֵאֵת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת:
53. The soldiers had seized spoils for themselves.
נג. אַנְשֵׁי הַצָּבָא בָּזְזוּ אִישׁ לוֹ: 54. Moses and Eleazar the kohen took the gold from the commanders of the thousands and hundreds and brought it to the Tent of Meeting, as a remembrance for the children of Israel before the Lord. נד. וַיִּקַּח משֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶת הַזָּהָב מֵאֵת שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי יְהֹוָה:
6th Portion Chapter 32 1. The descendants of Reuben and Gad had an abundance of livestock very numerous and they saw the land of Jazer and the land of Gilead, and behold, the place was a place for livestock. א. וּמִקְנֶה | רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה:
2. The descendants of Gad and the descendants of Reuben came, and they spoke to Moses and to Eleazar the kohen and to the princes of the community, saying, ב. וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל משֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר:
4. the land that the Lord struck down before the congregation of Israel is a land for livestock, and your servants have livestock."
ד. הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהֹוָה לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה: 5. They said, "If it pleases you, let this land be given to your servants as a heritage; do not take us across the Jordan." ה. וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן:
6. [Thereupon,] Moses said to the descendants of Gad and the descendants of Reuben, "Shall your brethren go to war while you stay here? ו. וַיֹּאמֶר משֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה:
7. Why do you discourage the children of Israel from crossing over to the land which the Lord has given them? ז. וְלָמָּה תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם יְהֹוָה:
8. This is what your fathers did when I sent them from Kadesh barnea to explore the Land. ח. כֹּה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם בְּשָׁלְחִי אֹתָם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ:
9. They went up to the Valley of Eshkol and saw the land, and they discouraged the children of Israel from crossing into the land which the Lord has given them. ט. וַיַּעֲלוּ עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרֶץ וַיָּנִיאוּ אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְבִלְתִּי בֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם יְהֹוָה:
10. The anger of the Lord flared on that day, and He swore, saying, י. וַיִּחַר אַף יְהֹוָה בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר:
11. 'None of the men from the age of twenty years and over who came out of Egypt will see the land that I swore to Abraham, to Isaac, and to Jacob, for they did not follow Me wholeheartedly, יא. אִם יִרְאוּ הָאֲנָשִׁים הָעֹלִים מִמִּצְרַיִם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה אֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב כִּי לֹא מִלְאוּ אַחֲרָי:
12. except for Caleb the son of Jephunneh the Kenizite and Joshua the son of Nun, for they followed the Lord wholeheartedly.' יב. בִּלְתִּי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן כִּי מִלְאוּ אַחֲרֵי יְהֹוָה:
13. The anger of the Lord flared against Israel, and He made them wander in the desert for forty years until the entire generation who had done evil in the eyes of the Lord had died out. יג. וַיִּחַר אַף יְהֹוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנִעֵם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר הָעֹשֶׂה הָרָע בְּעֵינֵי יְהֹוָה:
14. And behold, you have now risen in place of your fathers as a society of sinful people, to add to the wrathful anger of the Lord against Israel. יד. וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף יְהֹוָה אֶל יִשְׂרָאֵל:
15. If you turn away from following Him, He will leave you in the desert again, and you will destroy this entire people." טו. כִּי תְשׁוּבֻן מֵאַחֲרָיו וְיָסַף עוֹד לְהַנִּיחוֹ בַּמִּדְבָּר וְשִׁחַתֶּם לְכָל הָעָם הַזֶּה:
16. They approached him and said, "We will build sheepfolds for our livestock here and cities for our children. טז. וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ:
17. We will then arm ourselves quickly [and go] before the children of Israel until we have brought them to their place. Our children will reside in the fortified cities on account of the inhabitants of the land. יז. וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם וְיָשַׁב טַפֵּנוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר מִפְּנֵי ישְׁבֵי הָאָרֶץ:
18. We shall not return to our homes until each of the children of Israel has taken possession of his inheritance. יח. לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ:
19. For we will not inherit with them on the other side of the Jordan and beyond, because our inheritance has come to us on the east bank of the Jordan." יט. כִּי לֹא נִנְחַל אִתָּם מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וָהָלְאָה כִּי בָאָה נַּחֲלָתֵנוּ אֵלֵינוּ מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה:
7th Portion Chapter 32 20. Moses said to them, "If you do this thing, if you arm yourselves for battle before the Lord, כ. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם משֶׁה אִם תַּעֲשׂוּן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אִם תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי יְהֹוָה לַמִּלְחָמָה:
21. and your armed force crosses the Jordan before the Lord until He has driven out His enemies before Him, כא. וְעָבַר לָכֶם כָּל חָלוּץ אֶת הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי יְהֹוָה עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו:
22. and the Land will be conquered before the Lord, afterwards you may return, and you shall be freed [of your obligation] from the Lord and from Israel, and this land will become your heritage before the Lord. כב. וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי יְהֹוָה וְאַחַר תָּשֻׁבוּ וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵיהֹוָה וּמִיִּשְׂרָאֵל וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי יְהֹוָה:
23. But, if you do not do so, behold, you will have sinned against the Lord, and be aware of your sin which will find you.
כג. וְאִם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן הִנֵּה חֲטָאתֶם לַיהֹוָה וּדְעוּ חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶתְכֶם: 24. So build yourselves cities for your children and enclosures for your sheep, and what has proceeded from your mouth you shall do." כד. בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ:
25. The descendants of Gad and the descendants of Reuben spoke to Moses, saying, "Your servants will do as my master commands. כה. וַיֹּאמֶר בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אֶל משֶׁה לֵאמֹר עֲבָדֶיךָ יַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי מְצַוֶּה:
26. Our children and our wives, our livestock and our cattle will remain there, in the cities of Gilead. כו. טַפֵּנוּ נָשֵׁינוּ מִקְנֵנוּ וְכָל בְּהֶמְתֵּנוּ יִהְיוּ שָׁם בְּעָרֵי הַגִּלְעָד:
27. But your servants will cross over all who are armed for combat before the Lord, for the battle, as my master has spoken." כז. וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ כָּל חֲלוּץ צָבָא לִפְנֵי יְהֹוָה לַמִּלְחָמָה כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי דֹּבֵר:
28. Moses commanded Eleazar the kohen and Joshua the son of Nun and all the paternal heads of the tribes of the children of Israel concerning them. כח. וַיְצַו לָהֶם משֶׁה אֵת אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֵת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְאֶת רָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:
29. Moses said to them, "If the descendants of Gad and Reuben cross the Jordan with you before the Lord, and the Land is conquered before you, you shall give them the land of Gilead as a heritage. כט. וַיֹּאמֶר משֶׁה אֲלֵהֶם אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן | אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן כָּל חָלוּץ לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי יְהֹוָה וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה:
30. But if they do not cross over with you armed [for battle], they shall receive a possession among you in the land of Canaan." ל. וְאִם לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים אִתְּכֶם וְנֹאחֲזוּ בְתֹכְכֶם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:
31. The descendants of Gad and the descendants of Reuben answered, saying, "We shall do as the Lord has spoken to your servants. לא. וַיַּעֲנוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לֵאמֹר אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֶל עֲבָדֶיךָ כֵּן נַעֲשֶׂה:
32. We shall cross over in an armed force before the Lord to the land of Canaan, and then we shall have the possession of our inheritance on this side of the Jordan." לב. נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי יְהֹוָה אֶרֶץ כְּנָעַן וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן:
33. Moses gave the descendants of Gad and the descendants of Reuben and half the tribe of Manasseh the son of Joseph, the kingdom of Sihon, king of the Amorites, and the kingdom of Og, king of Bashan the land together with its cities within borders, the cities of the surrounding territory. לג. וַיִּתֵּן לָהֶם | משֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וְלַחֲצִי | שֵׁבֶט | מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף אֶת מַמְלֶכֶת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְאֶת מַמְלֶכֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הָאָרֶץ לְעָרֶיהָ בִּגְבֻלֹת עָרֵי הָאָרֶץ סָבִיב:
34. The descendants of Gad built Dibon, Ataroth, and Aroer. לד. וַיִּבְנוּ בְנֵי גָד אֶת דִּיבֹן וְאֶת עֲטָרֹת וְאֵת עֲרֹעֵר:
35. And Atroth Shophan, Jazer, and Jogbehah. לה. וְאֶת עַטְרֹת שׁוֹפָן וְאֶת יַעְזֵר וְיָגְבְּהָה:
36. And Beth Nimrah and Beth Haran, fortified cities and sheepfolds. לו. וְאֶת בֵּית נִמְרָה וְאֶת בֵּית הָרָן עָרֵי מִבְצָר וְגִדְרֹת צֹאן:
37. The descendants of Reuben built Heshbon, Elealeh, and Kirjathaim. לז. וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת אֶלְעָלֵא וְאֵת קִרְיָתָיִם:
38. And Nebo and Baal Meon, their names having been changed, and Sibmah. לח. וְאֶת נְבוֹ וְאֶת בַּעַל מְעוֹן מוּסַבֹּת שֵׁם וְאֶת שִׂבְמָה וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁמֹת אֶת שְׁמוֹת הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנוּ:
39. The children of Machir the son of Manasseh went to Gilead and conquered it, driving out the Amorites who were there. לט. וַיֵּלְכוּ בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה גִּלְעָדָה וַיִּלְכְּדֻהָ וַיּוֹרֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בָּהּ:
40. Moses gave Gilead to Machir the son of Manasseh, and he settled in it. מ. וַיִּתֵּן משֶׁה אֶת הַגִּלְעָד לְמָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה וַיֵּשֶׁב בָּהּ:
41. Jair the son of Manasseh went and conquered their hamlets, and called them the hamlets of Jair. מא. וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר:
42. Nobah went and conquered Kenath and its surrounding villages, and called it Nobah, after his name. מב. וְנֹבַח הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת קְנָת וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וַיִּקְרָא לָה נֹבַח בִּשְׁמוֹ: